דמי תאונה

לפי פרק ו' סעיף 150 של חוק הביטוח הלאומי מי שנפגע מתאונה שאינה תאונת עבודה, פעולת איבה או תאונת דרכים זכאי לפיצוי כספי (דמי תאונה) לתקופה של עד 3 חודשים.

לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי תאונה היא אירוע פתאומי שבו נגרמה פגיעה פיזית עקב גורם חיצוני ושכתוצאה מפגיעה זו איבד הנפגע כושר כלשהו לתפקד. לכן, כדי לקבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי צריכים להתקיים כל 4 הפרמטרים הבאים:

1. אירוע פתאומי – אירוע שניתן למקם אותו מבחינת זמן ומקום
2. פגיעה פיזית – האירוע גרם לפגיעה כלשהי בגוף הנפגע.
3. גורם חיצוני
4. אובדן כושר עבודה

סוג התפקוד נקבע על פי עיסוקו של הנפגע באופן הבא:

• הנפגע הוא תושב מדינת ישראל בגילאי העבודה (18 עד פנסיה) שאיבד כושר תפקודי מסוים עקב התאונה. אובדן כושר העבודה צריך להיות מגובה ומוכח רפואית ויוחלט בהתאם לעיסוקו של הנפגע.
• עובד (שכיר או עצמאי) שעקב התאונה אינו מסוגל לבצע את עבודתו כבעבר או לעבוד כלל
• נפגע התאונה אינו אדם עובד ועקב התאונה הוא מאושפז במוסד רפואי או אינו יכול לצאת מביתו.
• עקרת בית שאינה יכולה לבצע עבודות בית

הזכאות לדמי תאונה תינתן רק לנפגעים האלה:

• נפגעים שקיבלו טיפול רפואי תוך 3 ימים מיום התאונה
• נפגעים שפגיעתם התפתחה לאחר 3 ימים מיום התאונה וקיבלו טיפול רפואי במהלך השבועיים שלאחר התאונה.
• נפגעים ישראלים שנפגעו בחו"ל זכאים לדמי תאונה מיום חזרתם לארץ

מי אינו זכאי לדמי תאונה?

• נפגעים שקיבלו באותה תקופה תשלומים כלשהם מהמוסד לביטוח לאומי או מחברות אחרות (חברות ביטוח, למשל) בשל אובדן כושר עבודה כולל נפגעים שבאותה תקופה נמצאים בחופשת מחלה עקב פגיעה אחרת
• נפגעים שנקבעה להם נכות ברמה של 75% לפחות והם מקבלים קצבת נכות כללית
• נפגעים שנפגעו בתאונת עבודה נפגעים שנפגעו במהלך אשפוזם במוסד רפואי או סיעודי כלשהו.
• נפגעים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי.
• נפגעים שנמצאים במאסר.

כל הנפגעים הנ"ל זכאים לזכויות רפואיות וכלכליות מגוף אחר ולכן נשללת מהם הזכות לקבל דמי תאונה. עם זאת, נפגעים שהם נכים ברמה של פחות מ-75% והמקבלים קצבת נכות כללית ברמה חלקית זכאים לדמי תאונה ויש לבדוק כל מקרה לגופו מול פסגה מימוש זכויות.

תביעה לדמי תאונה מצריכה הגשה של טופס "תביעה לתשלום דמי תאונה לתאונה שאינה מעבודה" (טופס 2201) תוך 3 חודשים מיום התאונה ותביעה שתוגש מאוחר יותר תידחה או תזכה את הנפגעים בזכויות חלקיות ולא מלאות. טופס זה מצריך חתימה של הרופא המטפל על תעודה רפואית ראשונית שנמצאת בנספח א' של הטופס וכן לצרף את המסמכים הבאים:
• מסמכים שונים המעידים על התאונה ועל הטיפול הרפואי בנפגע (למשל : דו"ח ממד"א, דו"ח מחדר מיון, סיכום מחלה ועוד).
• כתב ויתור סודיות רפואית
• אישור מהמעביד או מכל גורם מוסמך על ימי המחלה שנצברו עבורו טרם התאונה.
• אישור לגבי שכר אותו הרוויח במסגרת עבודתו

דמי התאונה ישולמו למי שהוכחה תביעתו והם יכללו פיצויים כספיים עבור מקסימום 3 חודשים רצופים בשנה קלנדרית (לוח השנה הגרגוריאני). נפגעים שהם אנשים עובדים יקבלו דמי תאונה עבור פגיעה מהיום השלישי לפגיעתם ופיצוי כספי עבור היומיים הראשונים שלאחר התאונה יינתן למי שחווה אובדן של כושר עבודה למשך 12 ימים לפחות לאחר התאונה. (לא כולל יום התאונה עצמו). עם זאת, עקרות בית או אנשים שאינם עובדים (למשל סטודנטים) יקבלו דמי תאונה רק מהיום ה-15 ואילך שלאחר התאונה. דמי התאונה זהים לדמי פגיעה בעבודה והם בשיעור של 3/4 משכר העובד ברבעון שלפני התאונה עבור אנשים עובדים (שכירים או עצמאיים) ובשיעור של 25% עבור נפגעים שאינם עובדים.

עם זאת, במידה של דחיית התביעה ניתן לערער על ההחלטה תוך שנה מיום קבלתה דרך פנייה לבית הדין לעבודה ולבקש סיוע משפטי פרו-בונו ממשרד המשפטים. כמו כן, ניתן לפנות לועדת תביעות תוך שנה מיום קבלת ההחלטה ופנייה זו מחליפה את הליך הערעור או מהווה הקדמה לו. כדי לבצע את תהליך הערעור בצורה יעילה וחכמה אנא פנו לפסגה מימוש זכויות. בכל מקרה אנחנו ממליצים לתבוע בו-זמנית את המוסד לביטוח הלאומי עבור דמי פגיעה ודמי תאונה. אם תביעה אחת תידחה מסיבה כלשהי יש סיכוי שהתביעה השנייה תתקבל ומכיוון שהפיצוי בשתיהן זהה אין בכך סיכון כלשהו. תביעה לקבלת דמי תאונה היא לכן אופציה למי שתביעתו עבור דמי פגיעה בגין תאונת עבודה נדחתה אך צריך לשים לב טוב לסייגים ולתנאים של קבלת דמי תאונה כדי לנצל את הזכויות שמגיעות על פי חוק.

למידע נוסף / ייעוץ התקשרו עכשיו: 04-8814008
ניתן למלא את פרטיכם בטופס יצירת קשר ונציג בתחום המבוקש יצור עמכם קשר

מלא את הפרטים ונציגינו יצרו איתך קשר

Bookmark the permalink.