התקף לב כתאונת עבודה

כל מחלת לב ובכללן התקף לב (אוטם שריר הלב) מצריכה טיפול רפואי אך רבים מהאנשים שעברו התקף לב כלל אינם מודעים לעובדה שמגיעות להם גם זכויות נוספות בתחומים נוספים, למשל : במידה והתקף הלב הוכר כתאונת עבודה.

זכויותיו של אדם שלקה בהתקף לב ושהוכר כנפגע תאונת עבודה

דמי פגיעה – אדם שלקה בהתקף לב ושהוכר כנפגע תאונת עבודה זכאי לדמי פגיעה מטעם המוסד לביטוח לאומי עבור 3 החודשים הראשונים שבהם נעדר מעבודתו. דמי הפגיעה יהיו בגובה 75% ממשכורתו הממוצעת של האדם טרם תאונת העבודה.

מענק כספי או קצבת נכות – אדם שלקה בליבו עקב תאונת עבודה זכאי לקבל אחוזי נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי. תקנות הביטוח הלאומי קובעות שכל התקף לב מותיר נכות ברמה כלשהי ונכות זו נקבעת ע"י ועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות ואת משך הנכות :

נכות זמנית – המוסד לביטוח לאומי קובע שכל התקף לב מזכה את האדם שלקה בליבו -100% נכות בשלושת החודשים הראשונים שלאחר התקף הלב וב-50% נכות בחודשים 3-6 לאחר התקף הלב. בששת החודשים האלו זכאי האדם שלקה בליבו לפיצוי כספי בעבור נכות זמנית בגובה של 3.5 משכורות לפחות שממנו מקוזזים דמי הפגיעה

נכות הצמיתה – לאחר 6 חודשים שבהם קיבל האדם פיצוי בעבור נכות זמנית הוא צריך להתייצב בפני ועדה רפואית שתקבע את המשך נכותו, למשל : לוקה בליבו שלא נגרמה לו מגבלה גופנית כלשהי יקבל 10% נכות צמיתה ואילו לוקה בליבו שעקב התקף הלב אינו יכול לעבוד בעבודה פיזית מאומצת יקבל 25% נכות צמיתה. נכות צמיתה בגובה 9-19% מזכה את האדם בפיצוי חד פעמי בהתאם לגובה הנכות ונכות צמיתה בגובה 20% או יותר מזכה את האדם בקצבת נכות חודשית בהתאם לאחוזי הנכות ובהתאם לשכר האדם טרם התקף הלב. בכל מקרה, בהגיע האדם לגיל הפרישה הוא יתבקש לבחור בין קצבת הנכות אותה הוא מקבל לבין קצבת זקנה. במידה ויבחר האדם בקצבת הזקנה הוא יקבל פיצוי חד פעמי בגובה קצבת הנכות אותה קיבל *36.

כל הזכויות לעיל מגיעות לכל הלוקים בליבם שהוכרו כנפגעי תאונת עבודה ללא צורך להוכיח אובדן כלשהו של כושר עבודה והן ניתנות גם לאנשים שלקו בליבם וממשיכים לעבוד כרגיל. עם זאת, אנשים שלקו בליבם והוכרו כנפגעי תאונת עבודה ושעקב כך נפגע שכרם זכאים לתוספת בגובה מקסימלי של 50% על כל הסכומים שהתקבלו עקב הזכויות שצוינו לעיל. שיעור התוספת יוחלט ע"י ועדה רפואית בהתאם למידת הפגיעה בשכרו של העובד. במקרים מסוימים אף יקבעו לעובד אחוזי נכות נוספים וזאת עקב אובדן של כושר עבודה.

הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה:

חשוב לציין שכל הזכויות שצוינו לעיל ניתנות רק במידה והוכח שהתקף הלב הוא תאונת עבודה, כלומר : התקף הלב נגרם תוך כדי העבודה ועקב העבודה בשל נסיבות מקצועיות חריגות או מאמץ פיזי חריג. מצבים אלו כוללים מצבי אלימות שונים, פיזית ומילולית, מצבים של סיכון חיים, פיטורין, מריבה כלשהי ועוד. האירוע שגרם להתקף הלב צריך להיות חריג, כלומר אירוע שאינו קורה לרוב במהלך העבודה ושאינו מתאים לאופיה הרגיל של העבודה. לכן, מצבים שבהם אנשים עובדים תחת לחץ ומתח תמידיים או בעבודה פיזית מתמשכת אינם מזכים בהכרה של התקף הלב כתאונת עבודה כי מצבים אלו אינם חריגים כלל.

כמו כן, אנשים שלקו בליבם במסגרת העבודה צריכים להוכיח שאין להם גורמי סיכון כלשהם (לחץ דם גבוה, משקל עודף, סכרת, עישון וכו') או שיש להם גורמי הסיכון, אך לא סביר שגורמי סיכון אלו יגרמו להתקף הלב. במקרים אלו לעיתים תבוצע חלוקת נזק, כלומר חלק מהנכות עקב התקף הלב תיקבע כנכות עקב תאונת עבודה וחלק תיקבע כנכות רגילה עקב מחלת לב. במקרה כזה מומלץ להתייעץ עם פסגה מימוש זכויות

הוכחת הקשר בין אירוע חריג בעבודה להתקף הלב נעשית ע"י המוסד לביטוח לאומי בהתאם למסמכים הרפואיים אותם מגיש האדם ובהתאם לעדויות של עדים לאירוע הלבבי. במקרה שבו התקף הלב אינו מוכר כתאונת עבודה עומדת לאדם הזכות לערער על קביעה זו ע"י פנייה לבית הדין האזורי לעבודה תוך חצי שנה מדחיית תביעתו. עם זאת, לא כל התקף לב בזמן העבודה ייחשב לתאונת עבודה ולהיפך : ייתכנו מקרים בהם יוכר האדם כנפגע תאונת עבודה עקב התקף לב שלא אירע בזמן העבודה. לכן, המוסד לביטוח לאומי בודק את הנסיבות שהובילו להתקף הלב מבחינה עובדתית, משפטית ורפואית. בדיקה זו היא מורכבת ויש להתכונן כיאות לועדה הרפואית ע"י פנייה לפסגה מימוש זכויות.

Bookmark the permalink.