אי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות הוא מצב שבו הכליות אינן פועלות כסדרן, כלומר מצב שבו הכליות אינן מסננות מהדם פסולת (בדמות נוזלים וחומרים שונים) ואינן מוציאות אותם מהגוף דרך השתן. מצב זה גורם להצטברות בגוף של חומרי הפסולת, לנפיחות עקב פגיעה במאזן הנוזלים בגוף, לעלייה ברמות החומציות, האשלגן והפוספט, לירידה ברמות הסידן, לאנמיה ולמחלות עצם, לב וכלי דם.
אי ספיקת כליות נגרמת ע"י שתי סיבות:

פגיעה בכליות (טראומה) – מצב שמתפתח במהירות בעיקר בקרב אנשים שמאושפזים בבתי חולים וניתן לטפל בה באופן מיידי כדי למנוע התדרדרות וכדי להשיב את המצב לסדרו.

מחלה כרונית בכליות – מצב בלתי-הפיך שמתפתח במשך שנים רבות בעיקר בקרב חולי סכרת . מצב זה נחשב לבלתי הפיך כי הוא סיבוך של מצב קיים עקב מחלה אחרת שהתפתחה במשך שנים.

אי ספיקת כליות משולבת לרוב עם מחלה קרדיוסקולרית (מחלת לב וכלי דם) כי לשתיהן גורמי סיכון משותפים (סכרת, יתר לחץ דם, עישון, משקל עודף, חוסר פעילות גופנית ועוד) ושתיהן משפיעות זו על זו, כך שיתכן מצב שמחלה אחת תגרום למחלה השניה ו/או תחמיר אותה.

מהם הגורמים לאי ספיקת כליות?

המצבים העיקריים שגורמים לאי ספיקת כליות הם:

^

הפרעה בזרימה של הדם לכליה
הפרעה זו נגרמת במצבים כמו התייבשות, ירידת לחץ דם, התקפי לב, זיהומים שונים, הפרעות שונות בתפקודי הכבד, לקיחת תרופות אנטי דלקתיות לאורך זמן ועוד.

^

פגיעה כלייתית
פגיעה זו נגרמת ע"י קריש דם, משקעים של כולסטרול, מחלות שונות כמו זאבת, דלקת בכלי הדם בכליה, תרופות אנטיביוטיות שונות, מחלות רקע (טרשת נפוצה למשל), הרעלה ועוד.

^

בעיה בניקוז של השתן
במקרים בהם הכליה מתקשה לנקז שתנן תיתכן אי ספיקת כליות למשל עקב סרטן בערמונית או בשלפוחית השתן, פרוסטטה, אבנים בכליה, פגיעה עצבית ועוד.

חשוב לזכור שבאופן טבעי הכליות מזדקנות ועם השנים יש ירידה תפקודית נורמלית.
למעשה ירידה של 10% מגיל 30-40 עד גיל 70 נחשבת לתקינה ואינה נחשבת לאי ספיקת כליות כלל.

תסמינים של אי ספיקת כליות

יתכנו מקרים של אי ספיקת כליות ללא תסמינים כלל אך בדרך כלל יופיעו התסמינים הבאים:
ירידה במתן שתן – חוסר סינון של השתן ע"י הכליה מתבטא לעיתים במיעוט של שתן.
בצקות – הצטברות חומרי פסולת ונוזלים בגוף גורמים לבצקות במקומות שונים, בעיקר רגליים וקרסוליים.
בעיות נוירולוגיות שונות כמו עייפות ובלבול – הצטברות חומרי הפסולת בגוף משפיעה על המוח וגורמת לבעיות תקשורת, לפרכוסים ולאיבוד הכרה.
לחץ דם גבוה – סינון פגום של נוזלי הגוף מתבטא בעליה של לחץ דם והדבר אקוטי בעיקר בקרב אנשים שיש להם סיכון להתקפי לב ולמחלות לב וכלי דם
כמו כן ייתכנו תסמינים נוספים כמו עייפות פיזית ונפשית, חוסר תיאבון, בעיות עיכול שונות (הקאות/שלשולים), קשיים בנשימה, גירודים, מתן שתן לעיתים תכופות מדי (בעיקר בלילה), אנמיה, חוסר תחושתיות באיברי הגוף, דלדול עצם והמצאות דם בשתן.

איך מאבחנים אי ספיקת כליות?

אבחון של אי ספיקת כליות הוא הכרחי לצורך זהוי וטיפול מהיר בבעיה, בעיקר במקרה של אי ספיקת כליות עקב פגיעה כלייתית כי פגיעה זו הפיכה וניתנת לטיפול. אבחון אי ספיקת כליות נעשית ע"י האמצעים הבאים :בדיקות דם ושתן, בדיקות הדמייה שונות (למשל אולטראסאונד), ביופסיה ועוד. אמצעים אלו מאבחנים את מקום הפגיעה בכליה, את הגורמים לפגיעה ואת מהות הפגיעה (אי ספיקת כליות כתוצאה מפגיעה כלייתית או כתוצאה ממחלה כרונית כלשהי).

איך מטפלים באי ספיקת כליות?

הטיפול בבעיה נעשה ע"פ גורם המחלה ובמקרה של סיבוכים עקב אי ספיקת כליות ניתן לתת נוזלים או תרופות לצורך איזון הביוכימיה של הכליות ולצורך סילוק חומרי הפסולת שהצטברו בהן. חשוב לזכור שסיבוכי המחלה הם מהירים ופוגעים במגוון מערכות הגוף ונוטים להחמיר עם החרפת אי ספיקת הכליות. חולים באי ספיקת כליות צריכים להקפיד על דיאטה נטולת מלח, לשתות הרבה ולהקפיד לבצע מעקב כלייתי קבוע. במקרה שהכליות אינן מתפקדות כלל עקב אי ספיקת כליות ניתן לטפל בכך ע"י דיאליזה או ע"י השתלת כליה. חשוב לזכור שכל עוד הכליה מתפקדת ניתן לטפל בה בצורה זו או אחרת אך כליה שהפסיקה לתפקד כליל היא למעשה כליה מתה שאינה יכולה לחזור לתפקד. בכל מקרה של אי ספיקת כליות יש להתייעץ עם פסגה מימוש זכויות כדי לנצל את מלוא הזכויות שמגיעות לכם על פי חוק.

אל תתמודד לבד השאיר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם:

 
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support
צור קשר