גלאוקומה

גלאוקומה )ברקית בעברית) היא שם כולל למחלות ניווניות שפוגעות בעצב הראייה ובשדה הראייה של האדם בצורה כרונית, הדרגתית, איטית ומתמשכת לאורך השנים. מחלת הברקית היא אחת מהסיבות העיקריות לעיוורון בעולם והיא גורמת לכ-8 מיליון מקרי עיוורון בשנה ברחבי העולם.

המחלה מתפתחת אצל כ-3-4% מקרב הקשישים הלבנים ואילו בקרב קשישים ממוצא אפריקאי והיספני שכיחותה גבוהה אף יותר.

מחלת הברקית נגרמת לרוב ע"י לחץ תוך עיני מוגבר ופוגעת בשדה הראייה ההיקפי בשתי העיניים. פגיעה זו יכולה למנוע מהחולים במחלה עבודה בתפקידים שדורשים שדה ראייה כזה (למשל נהגים). במקרה כזה יתכן והעובד יוכר כמי שאיבד את כושר עבודתו ויהיה זכאי לפיצויים ו/או לשיקום מקצועי כולל הסבה מקצועית, לימודי מקצוע ועוד.

מהו לחץ תוך עיני?

העין מורכבת משני גלגלים : גלגל העין האחורי וגלגל העין הקדמי. גלגל העין הקדמי מכיל נוזל שהכרחי לתפקוד של העין והיוצר לחץ על העין שנקרא "לחץ תוך עיני". לחץ זה מושפע מקצב הייצור של הנוזל ומקצב הניקוז של הנוזל. לחץ תוך עיני רגיל הוא כל לחץ בטווח של 10-22 מילימטר של כספית ובגלאוקומה הבעיה בדרך כלל היא בניקוז הלחץ ולא בקצה ייצורו. עם זאת, לחץ תוך-עיני מוגבר אינו בהכרח גורם למחלה אלא מגביר את הסיכון ללקות בה. מחלת הגלאוקומה נגרמת גם עקב סיבות מולדות, פיגמנטיות, חבלות כלשהן או עקב מחלות רקע כגון סכרת, דלקות עיניים ולקיחת תרופות שמכילות סטרואידים.

מהם התסמינים של מחלת הגלאוקומה?

למחלת הגלאוקומה אין בדרך כלל תסמינים והיא אינה פוגעת בראייה עד שלביה המתקדמים. בשלבים אלו שדה הראייה של החולה מצטמצם והחולה חש בירידה של היקף הראייה עד כדי עיוורון. מכיוון שמחלת הגלאוקומה היא הדרגתית ואיטית קשה מאוד לאתר אותה וזאת למרות שאבחון מוקדם שלה וטיפול ראשוני בה מונעים נזקים לראייה. המחלה שכיחה בקרב כ-2-3% מהאוכלוסייה אך יש קבוצות סיכון למחלה שבהן היא שכיחה יותר, למשל : אנשים ממוצא אפריקאי או היספאני, אנשים שאחד מבני משפחתם לקה במחלה (מעלה את הסיכון ללקות במחלה ב- 6-8% כאשר הקרבה המשפחתית אינה מדרגה ראשונה ובכ-10% כאשר מדובר בבן משפחה מדרגה ראשונה), אנשים שהקרנית שלהם דקה ועוד.

האם מחלת הגלאוקומה היא הפיכה?

מחלת הגלאוקומה גורמת לפגיעה עצבית בראייה וככל פגיעה עצבית גם פגיעה זו אינה הפיכה. לכן, אבחון מוקדם וטיפול מהיר הם חשובים כדי למנוע פגיעה נוספת בעצב ובשדה הראייה וכדי למנוע עיוורון. מחלת הגלאוקומה נחשבת למחלה כרונית ומצריכה מעקב אצל רופא עיניים לפחות פעמיים בשנה.

איך מזהים גלאוקומה?

זיהוי של גלאוקומה נעשית ע"י רופא עיניים שמבצע את הבדיקות האלו : כיצד ניתן לזהות גלאוקומה?
• טונומטריה–בדיקה למדידת הלחץ התוך-עיני שהוא הגורם העיקרי לגלאוקומה.
• גוניוסקופיה– בדיקה שמאבחנת את מנגנון המחלה ובודקת את הנזק שנגרם לעצב הראייה.
• בדיקת שדה ראיה– בדיקה שבודקת את כל שדה הראייה : מרכזי והיקפי באופן ממוחשב מתוך הבנה שפגיעה בשדה ראייה היקפי היא תסמין של גלאוקומה.
• בדיקות הדמיה שונות:

בדיקה באמצעות מכשיר ה-OCT
שמצלם באמצעות לייזר את הרשתית שמקיפה את עצב הראייה ומעריך את כמותם של סיבי העצב בעין. כמות סיבי העצב מושוות לכמות הנורמלית ויכולה להצביע על מחלת קיומה של מחלת גלאוקומה, על התקדמותה ועל יעילות הטיפול בה.
מצלמה תלת-מימדית
– המצלמה מצלמת את עצב הראייה ומראה שינוי כלשהו בעצב, גם אם התחלתי

איך מטפלים במחלת הגלאוקומה?

מחלת הגלאוקומה היא חשוכת מרפא אך ניתן לשלוט על קצב התקדמות המחלה ע"י הורדה של הלחץ התוך – עיני. חשוב לציין שכל אדם שונה מחברו ולכל אחד רמה אחרת של לחץ תוך-עיני שנחשבת לתקינה או כזו שנחשבת למסוכנת מבחינת ראייה ולכן הורדת הלחץ התוך-עיני היא אינדיוידואלית ומשתנה מאדם למשנהו. הורדת הלחץ התוך-עיני נעשית ע"י האמצעים הבאים:
• תרופות שונות שמונעות ייצור של הנוזל בגלגל העין הקדמי, שמגבירות את קצב ניקוז הנוזל או שמשלבות בין השניים.
• טיפולי לייזר לשיפור הניקוז של הנוזל בגלגל העין או ליצירת ערוץ ניקוז חדש.
• ניתוח עיניים – במידה וטיפול בתרופות ובלייזר לא צלח מבצעים ניתוח ליצירת ערוץ ניקוז חדש לנוזל בגלגל העין הקדמי או לצורך השתלת מסתם שמנקז את הנוזל.
התאמת הטיפול למטופל משתנה בהתאם לסוג הגלאוקומה שבה לקה האדם, בחומרתה של הגלאוקומה, בהיסטוריה המשפחתית והרפואית של החולה ובסגנון החיים שלו.

אל תתמודד לבד השאיר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם:

 
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support
צור קשר